אנשים למעשה הרבה יותר פגיעים מבחינה רגשית כשהם רואים אמנות. בפרט, יצירות אמנות מעוררות את הדמיון של אנשים, מה שמוביל אולי לתחושות של אנרגיה או שלווה. הוא גם בוחן כיצד השתתפות באמנות ואומנות יכולה להחזיר את האיזון הרגשי ולמנוע דיכאון כרוני.
ישנן עדויות המצביעות על כך שעיסוק באמנות כגון סריגה וקרמיקה יכולה למנוע את הופעת דיכאון כרוני.
– אנשים שעוסקים לעתים קרובות יותר בעיסוקים אמנותיים ויצירתיים היו פחות בסיכון לפתח דיכאון כרוני.
מעורבות באומנויות ומלאכות היא חוויה מתגמלת שיכולה לעזור למנוע מאנשים להיכנס לדיכאון.
עיסוק באמנות מונע דיכאון כרוני.
לאמנים יש הרבה יצירתיות שהם יכולים לשאוב ממנה נשראה כדי ליצור את העבודה שהם רוצים. יש להם גם דרך להתמודד עם הרגשות שיש להם, מה שיכול לעזור להם לחיות בצורה עקבית ומשמעותית יותר.
רוב האנשים נאבקים בדיכאון כרוני מכיוון שאם הם אינם מסוגלים לספק את צרכיהם לחיבור חומרי, אוטונומיה או זהות אישית, הם מרגישים מבודדים ומאבדים את תחושת המטרה שנהגה לקיים אותם.
חשוב לציין שטיפול באמנות יכול באמת לעזור לאנשים לעבור דיכאון.
דיכאון הוא מצב בריאותי נפשי שכיח המשפיע על כ-350 מיליון אנשים ברחבי העולם. אפשר להחלים מדיכאון על ידי שימוש בטיפול באמנות ובילוי עם חברים, קולגות וקבוצות תמיכה.
נמצא שטיפול באמנות עוזר לאנשים עם דיכאון להגיע לכמה מהצרכים הרגשיים העמוקים ביותר שלהם, שכן הוא סוג של ביטוי עצמי. טיפול באמנות מספק גם הזדמנות לפעילויות טיפוליות ויצירתיות כאחד שיכולות לעזור להרחיק אנשים מדפוסי חשיבה דיכאוניים ולכיוון טוב יותר.
לעתים קרובות נחשבו אמנים כאנשים היצירתיים ביותר בשל יכולתם לבטא את עצמם בצורה יצירתית באמצעות עבודה. נמצא כי שיטות טיפול באומנות יעילים יותר בטיפול בדיכאון מאשר סוגים אחרים של טיפולים.
טיפול באמנות כולל לרוב תיפוף, ציור, ריקוד ופעילויות יצירתיות אחרות. זה עוזר למטופלים לשחרר רגשות עצורים ולהתחבר לעצמם ברמה עמוקה יותר.
טיפול באומנות הוא שיטה טיפולית שיכולה להועיל לאנשים הסובלים מחרדה ודיכאון. זה יכול לעזור למטופלים עם רווחתם הרגשית, הפיזית והרוחנית. זהו טיפול יצירתי הכולל ציור, ריקוד ופעילויות יצירתיות אחרות.
אחת הדרכים היעילות ביותר להקל על דיכאון היא באמצעות אומנות.
הסיבה לכך היא שאמנות ואומנות משחררות אנדורפינים במוח שהוא נוירוטרנסמיטר המספק תחושת אושר ואופוריה.
אמנים כמו אנדי וורהול, פבלו פיקאסו, וינסנט ואן גוך ואדוורד מונק תועדו כולם עם דיכאון כרוני או מחלות נפש אחרות. במקרה של אותם אמנים, היצירתיות שלהם היא שגרמה להם לחוות בעיות נפשיות.
דיכאון היא מחלה הפוגעת במיליוני אנשים מדי שנה. לרוב הוא מאופיין בתחושת עצב ואובדן עניין בחיי היומיום. דיכאון יכול להוביל למחשבות אובדניות, שימוש בסמים ואובדן תיאבון. על מנת להתמודד עם נושא זה ישנם ארגונים רבים שעושים צעדים למען המטרה כגון הברית הלאומית למחלות נפש.
למרות שאין תרופה ידועה לדיכאון, עיסוק באמנות ואומנות יכול לעזור למנוע מצב זה להפוך לכרוני.
כמה מחקרים מראים כי מי שמתעסק בתחביב נוטה יותר לחיות זמן רב יותר מאלה שלא.
לסיכום
אומנות היא דרך להתחבר לעולם. הוא מספק לאנשים מוצא יצירתי כאשר הם לחוצים ומוצפים מעבודה, כספים או מצבים אחרים בלחץ גבוה.
אמנים מוצאים את עצמם לעיתים קרובות נאבקים בדיכאון מסיבות שונות, כמו תחושת חוסר הערכה או הקריירה שלהם לא מספיק משתלמת. המעורבות ביצירות האמנות שלהם היא מוצא עבורם לבטא את עצמם בצורה יצירתית, מה שעוזר להם להבין יותר על עצמם ועל העולם הסובב אותם.
